יום חמישי, 3 בינואר 2013

כל מסע מתחיל בנגיסה

“תלך לפרידולין ברחוב קומרסיו” אומר לי בקפקר, “זה הכדור שוקולד הכי טוב שטעמת”.
ובכן, אימרות שכאלה אני שומע אין סוף. ואת כולן אני בודק אחת-אחת.
שמתי את פעמיי למחרת הבוקר לסניף בית הקפה היוקרתי פרידולין (Fridolin) הקרוב להוסטל מגורי.
מה רבה הייתה הפתעתי לקנות ב- bs2.5, שהם מעט יותר משקל, כדור שוקולד עצום מימדים, רך ונימוח בפה, עוגתי במידה הנכונה עם תוספות אגוזים ומעל הכל, לא מתוק!
כפי שאתם יכולים לראות בתמונה המצורפת המסה מכוסה בקליפה דקה של שוקולד מריר ונדמה שכמעט שלא הוכנס סוכר בתהליך. טעם שוקולד טבעי ויוקרתי.
כן רבותי, מאז אותו יום, ביקרתי את כדור השוקולד שלי כל בוקר, ולעיתים ביקורים תכופים יותר. ברבות הימים כבר לא היה צורך בדיבורים והזמנות. חיוך מהדלפקיסטיות וכדור שוקולד אחד, בבקשה.
הכדור נהיה פופולרי בקרב חוג מכרי וכמובן בקרב בקפקרים נוספים, וזכה לכינוי שהוא למעשה קיצור, “הכדוש”. ישנם עוד כדושים, אבל הכדוש יש רק אחד.
וכיום, אני מחפש את התחליף בישראל, אם קיים כזה. אנא עזרו לי בכך!

הכדוש המקורי מלה-פז, בוליביה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה